אנחנו 155 גנרלים ומקביליהם, בני סמכא בתחום הביטחוני, שרוצים ליצור משקולת מאזנת למי שמפחיד ומאיים עלינו מפני השלום. כי השלום הוא הביטחון, והיעדרו הוא הסכנה, בעיקר לרוב היהודי כאן
כתבתה של דיאנה בחור ניר על חגי שלום | “כלכליסט“, 8 בינואר 2015
חגי (68) נולד בלוב לרחמים ולגליה חג’ג’, ועלה עם משפחתו לארץ בגיל 4. הם חיו במעברה בבנימינה, הוא עדיין זוכר את הריסוס בדי.די.טי, ואחר כך היו ממקימי מושב פורת שבשרון, שאביו היה המזכיר שלו כל השנים. הבית היה דתי, וחגי מעיד שגם הבית שלו כיום כשר, אבל הוא עצמו לא מקפיד על כשרות ולא שומר מצוות. “בצבא, עוד בסדיר, ישבתי עם עצמי וחשבתי, עד שיום אחד באתי להורים שלי ואמרתי: אני לא דתי יותר. והם קיבלו את זה.
הבנתי שלא אקריב את חיי על מזבח הפולחן שאין לו שום כיסוי. אין עולם הבא. תאמין במה שאתה רוצה, ישו, מוחמד, רק את ערכי היסוד של ההומניזם תקדש. זאת הדת שלי, וזאת הדת האמיתית – להיות בן אדם. אני לא מכיר בפולחן. ביום כיפור אני צם בשביל מחשבה, הגות, אבל מצחצח שיניים, ואם כשאני מצחצח נכנסה לי טיפת מים לפה – אני לא בן אדם? אחרת מה ההבדל בין האמונה הפגאנית לאמונה שלנו? אני רציונלי”.
הרציונליות הובילה אותו גם ליוזמה הנוכחית שלו: “קצינים למען ביטחון ישראל”
בתפקידו האחרון בצה”ל, כאלוף, היה חגי ראש אגף האספקה (כיום אט”ל). כעת הוא חבר לעוד עשרות רבות של אנשי ביטחון בכירים לשעבר כדי לקדם הסדר עם הפלסטינים ומדינות ערב המתונות, על פי מתווה היוזמה הסעודית, תוך הבטחת פתרון של שתי מדינות לשני עמים על בסיס גבולות 1967, עם תיקונים מסוימים. בין התומכים במהלך נמצאים בכירים כמו דן חלוץ ושבתי שביט, ולקראת הבחירות נפגשים מובילי היוזמה, ובראשם האלוף במיל’ אמנון רשף, עם ראשי מפלגות כדי להציג להם את המתווה שגיבשו.
“אנחנו 155 גנרלים ומקביליהם, בני סמכא בתחום הביטחוני, שרוצים ליצור משקולת מאזנת למי שמפחיד ומאיים עלינו מפני השלום. כי השלום הוא הביטחון, והיעדרו הוא הסכנה, בעיקר לרוב היהודי כאן”, מסביר חגי.
זה יהיה טמטום מדיני, איוולת, לא להגיב להתרחשויות האזוריות: נוצרה כאן הזדמנות של פעם במאה
“יש מאחורי כולנו, במצטבר, 5,000 שנות ביטחון, וקשה לנו עם תחושת חוסר התוחלת, הנידוי העולמי. זה יהיה טמטום מדיני, איוולת, לא להגיב להתרחשויות האזוריות: נוצרה כאן הזדמנות של פעם במאה לקואליציה של מדינות מוסלמיות מתונות שמוכנות לעשות איתך שלום, למה אתה מוותר על זה? כולם מבינים שדאעש והאסלאם הקיצוני הם אויב של העולם הערבי הרבה יותר מישראל. הערבים מפחדים מהם יותר. והבעיה היא ברוח, לא בחומר.
אם דאעש יתייצב על הגדרות האלקטרוניות שלנו לאחר הסדר — נדע לטפל בו. העניין הוא לא לבלום אותו פיזית, אלא לבלום את הרוח שלו. הרוח הזאת נכנסת חופשי דרך הגדרות. ובמוטיבציה הזאת צריך לטפל. בתנאים כלכליים מצוינים לפלסטינים יהיה יותר מה לאבד.
“כבר נפגשנו עם חלק מראשי המפלגות. היו כאלה שאמרו שהאזכור המפורש של גבולות 1967 בעייתי להם. אמרנו להם: ‘חבר’ה, עם כל הכבוד, אנחנו לא עובדים אצלכם’. רציתי להגיד משהו חד ולא לברוח לאמירה עמומה שמובילה שוב ל’אין פרטנר’, גם אם הפלסטינים מספקים לנו חדשות לבקרים סיבות לטעון כך.
כאמור הבעיה היא המוטיבציה, לא עוד־שטח־פחות־שטח. להגיד שמזרח ירושלים שלנו זה בלוף. וחברון, מה? המלך דוד מלך בה שבע שנים, אז בגלל זה אני צריך לשלוט בחברון? מה ההיגיון? איפה השכל הישר?”.
תנועה הזאת מיועדת לאנשים כמוני, שלא רוצים להצטרף לפוליטיקה אבל נורא אכפת להם
אז למה שלא תיכנס בעצמך לפוליטיקה? אתה מכיר את הזירה, הרי היית ראש המטה של אהוד ברק כשהוא רץ לראשות הממשלה ב־1999, והובלת אותו לניצחון.
“התנועה הזאת מיועדת לאנשים כמוני, שלא רוצים להצטרף לפוליטיקה אבל נורא אכפת להם. אני לא צריך להיכנס לפוליטיקה. אלה חיים קשים ללא סיפוק, של מאמצים גדולים שמלווים בחוסר הערכה. אני כבר שירתתי 32 שנה בצבא, אני בונה, מקים מפעלים, המצפון שלי מסודר.
» לכתבה המלאה ב”כלכליסט”
תצלומים: עמית שעל, אסף לב.
אלוף (מיל’) חגי שלום
שימש כראש אגף אספקה בשנים 1992-1995, השתחרר מצה”ל ב-1996.
סיים בהצטיינות תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול בטכניון. בעל תואר מוסמך במנהל עסקים עם התמחות במימון באוניברסיטת ניו יורק. מרצה ללימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. איש עסקים.
