אנחנו תקועים בדרך ללא מוצא, מבודדים בדעת הקהל העולמית, וכל מי שחשוף לעולם יודע שזה רק הולך ומחריף ולכן אנחנו חייבים ליזום, לצאת מהמצב התקוע הזה, להגיע להסדר כלשהו באזור – למען העתיד שלנו, לא למען הפלסטינאים
פורסם ב”מעריב” | 2.2.2015 | טל בשן
חלוץ אומנם יושב על הספסל בחיים הפוליטיים אבל ממשיך לפעול כביטחוניסט בלתי נלאה. הוא הצטרף ל״מפקדים למען ביטחון ישראל״, התארגנות שהוא אחד מדובריה הבולטים, הכוללת 172 מפקדים בכירים לשעבר במערכת הביטחון – אלופים, תת אלופים ובכירי שב״כ ומוסד. ברשימה, אכן, מיטב מפקדי מערכת הביטחון לדורותיהם, כולל פורשים טריים כמו אלוף במיל’ איל בן ראובן שחברו כעת ביוזמתו של אלוף במיל’ אמנון רשף, על מנת לדחוף את מקבלי ההחלטות מלמעלה ומלמטה להגיע להסדר מדיני עם הפלסטינים, על רקע היוזמה המדינית האזורית ששוכבת על המדף מ־2002 וידועה בשמה ״היוזמה הסעודית״.
״אנחנו תקועים בדרך ללא מוצא, מבודדים בדעת הקהל העולמית, וכל מי שחשוף לעולם יודע שזה רק הולך ומחריף״, פורש חלוץ את משנת המפקדים הבכירים בדימוס. ״אנחנו מרגישים בבידוד הזה יום-יום, באירופה ובאמריקה, בתמיכה ההולכת וגוברת בפלסטינים, ומי שחושב שאפשר להיות לבדד ישכון’ טועה טעות מרה. הרכבת הזאת כבר יצאה מהתחנה – ועכשיו אפשר לרדוף אחריה, או לעלות על עוד רכבת מהירה, ולהשיג אותה. אנחנו חייבים ליזום, לצאת מהמצב התקוע הזה, להגיע להסדר כלשהו באזור – למען העתיד שלנו, לא למענם.
“אני בכוונה לא קורא לזה שלום אלא הסדר כלשהו, וזה לדעתנו פתרון אפשרי בטווח המיידי. דווקא בתקופה הזאת, כשהעולם האסלאמי שסוע בתוך עצמו, נפתח לנו חלון הזדמנויות להגיע לפתרון הסכסוך להסדר אזורי. יש שחקנים נוספים באזור שכבר רתומים לעניין, כמו ירדן ומצרים, המדינות האסלאמיות המתונות, כמו ערב הסעודית, קטאר והאמירויות, שחוששים מהאסלאם הקיצוני עוד הרבה יותר מאיתנו”.
אני דווקא בא מבית ימני, של אנשי אצ”ל, אבל אולי דווקא אחרי שירות בצבא אתה מבין יותר את מגבלות הפתרון בכוח. אם תרצי, אפשר להגיד שהבטחנו את קיום החיים עצמם, וכעת אנחנו חושבים על איכות החיים
ואיפה הייתם עד עכשיו? למה המפקדים מתעוררים תמיד אחרי שהם משתחררים? את הדברים האלה אומרים רבים וטובים כבר שנים.
“היינו במערכת הביטחון, ושם מה שחשבנו פוליטית לא היה רלוונטי. ביצענו את המשימות שקיבלנו, בלי קשר לעמדתנו הפוליטית. אני דווקא בא מבית ימני, של אנשי אצ”ל, אבל אולי דווקא אחרי שירות בצבא אתה מבין יותר את מגבלות הפתרון בכוח. אם תרצי, אפשר להגיד שהבטחנו את קיום החיים עצמם, וכעת אנחנו חושבים על איכות החיים. אנחנו מוכרחים לייצר תקווה פה. אני קורא לזה ‘ניהול סיכויים’, ולא רק ניהול סיכונים – אי אפשר להפחיד כל היום את עם ישראל באיומים כאילו הסדר מדיני יפגע בביטחון. לדעתנו אין לזה שחר. להפך, הסדר מדיני יקנה יותר ביטחון לעם ישראל, מבפנים ומבחוץ. הרי אי אפשר לדבר על פתרון כל המצוקות החברתיות פה ולא להבין שהמשאבים לזה באים מאותו סל שמשרת את הסכסוך המתמשך”.
אי אפשר לקצץ בתקציב הביטחון כל עוד לא עושים שינויים דרמטיים במישור המדיני – ואם אנחנו ממשיכים בדרך שבה אנחנו הולכים היום, צריך יהיה להגדיל את תקציב הביטחון. לכן אי אפשר להפריד בין החברתי למדיני
אז הגענו לתקציב הביטחון, הלווייתן הבולע הכל. אתה בעד קיצוץ בתקציב הביטחון?
“אי אפשר לקצץ בתקציב הביטחון כל עוד לא עושים שינויים דרמטיים במישור המדיני – ואם אנחנו ממשיכים בדרך שבה אנחנו הולכים היום, צריך יהיה להגדיל את תקציב הביטחון. לכן אי אפשר להפריד בין החברתי למדיני. לגבי התקציב עצמו – כל שר דוחף באופן טבעי להגדלת תקציב משרדו. זה שם המשחק. ההחלטה, בסופו של דבר, היא בידי ראש הממשלה. הוא קובע את האיזונים. ואנחנו אומנם מדינה דמוקרטית עם שיטה פרלמנטרית, אבל אצלנו ראש הממשלה הוא כל יכול. אם הוא רוצה ומאמין במשהו, דברים קורים, ואם לא – אז לא”.
ומה, אם כך, דעתך על תפקודו של ראש הממשלה נתניהו?
“מאכזב. הוא משכיל, וידען, ואינטליגנטי, אבל אני חושב שפיו ולבו אינם שווים. הדיבור על שתי מדינות לשני עמים אצלו הוא רק מהפה ולחוץ. יש לי שלושה ילדים נפלאים (בן 41 , מפקד טייסת, בן 37 , מהנדס אלקטרוניקה בחברת הייטק, ובת 30, גם היא מהנדסת בהייטק – ט”ב). אחד מהם אמר לי השבוע שאם יסתכלו בעתיד בדפי ההיסטוריה מה עשה נתניהו, הדף יהיה ריק. הוא אדם נבון ואינטליגנטי, ומדבר אנגלית רהוטה, אבל באמריקה יש 300 מיליון איש שמדברים אנגלית רהוטה. הוא הציג את עצמו כ’מר ביטחון’ ו’מר כלכלה’, ובסופו של דבר ‘מר’ זה המכנה המשותף.
“אני כבר לא מדבר על העובדה שהוא יוצר עכשיו קרע נוסף עם הנשיא אובמה, בתואנה שהוזמן לנאום בקונגרס, ומזיק בפועל ליחסינו עם האמריקאים. למי שיש ספק, לקשר עם האמריקאים אין תחליף, ואת זה אני אומר גם כרמטכ”ל לשעבר. רוב מערכות הנשק שלנו הן אמריקאיות, והם היחידים שיתייצבו לצדנו ביום פקודה”.
השוויון בנטל הוא ערך בסיסי בעיני, וזה בכלל לא נטל, זו זכות
עניין גיוס החרדים לצה”ל עדיין בנפשך?
“השוויון בנטל הוא ערך בסיסי בעיני, וזה בכלל לא נטל, זו זכות. אני מסתכל קדימה, בעוד 20 שנה החרדים יהיו כאן 30% מהאוכלוסייה, ואחר כך 60% – ומה אז? מי יישא בנטל? נקרא לפועלים תאילנדים?”.
אפשר להקים צבא מתנדבים מקצועי, בשכר נורמלי.
“אני לא נגד זה, אבל בשביל זה צריך לשנות פה את כל המצב הגיאו פוליטי שלנו. ־ ותראי לי אמא יהודייה אחת שתגיד לבן שלה ‘טוב, תתנדב לצבא’. היא הרי תשלח אותו לאוניברסיטה, ללמוד משפטים”.
היית גם בעד גיוס ערבים.
״לפני ארבעה חודשים הייתה לי דלקת ריאות קשה, ומי שטיפל בי היה רופא מצוין, ערבי מוסלמי מהמשולש. אז רופא ורוקח ערבים, דברים כל כך רגישים, זה כן – ומפעיל מנופים בנמל לא? למה? כל ההדרה הזאת של הקהילה הערבית־ישראלית, זו טעות נוראה בעיני. הם מסיימים את הטכניון, אבל לא יכולים לעבוד בחברת החשמל, ולא בנמל, ולא בתשתיות. צריך ואפשר לשתף גם אותם בשירות הלאומי פה”.
[…]
כשאין לך בית, ואין לך אוכל וחשמל, ואין לך לאן לברוח, גם לא בשחייה, אין לך מה להפסיד. אנחנו יכולים להביא אותם לתקופת האבן – אבל זה הרסני וזה לא חכם
ומה עושים עם עזה? מה הפתרון?
״עזה זו בעיה ופרדוקס, כי שם האנשים עם הגב לקיר. כשאין לך בית, ואין לך אוכל וחשמל, ואין לך לאן לברוח, גם לא בשחייה, אין לך מה להפסיד. אנחנו יכולים להביא אותם לתקופת האבן – אבל זה הרסני וזה לא חכם. אתה עוצר להם כספים שמגיעים להם? יופי, מה עשית? אז עכשיו אין שכר לשוטרים ולמנגנוני הביטחון שישמרו שם על השקט. כדי שיהיה להם מה להפסיד בסיבוב הבא, קודם כל צריך לעזור לשקם אותם. לא להוציא כסף מכיסנו, אלא לדאוג לכך שכל מי שהבטיח חמישה מיליארד דולר לשיקום עזה, יקיים״.
[…]
אפרופו דימויים, יצאת לא טוב מסיפור המניות ההוא. אתה מצר עליו בדיעבד?
״תשמעי, זה הכל היה רשעות לשמה. כמובן שבדיעבד, כשאתה מבין את הרגישויות של אותו זמן, אז מוטב שזה לא היה קורה באותו יום, אבל לייחס לזה את המחשבות הזדוניות שייחסו לזה, זו פשוט נבזות. כתבתי על זה בפירוט בספר שלי, ואני ממליץ שתקראי”.
מה כתבת?
״שזה עניין שהתחלתי לטפל בו הרבה שבועות קודם לכן, כי לא רציתי שחסכונות המשפחה יהיו מושקעים במניות. שזו הייתה שיחת טלפון שבמקרה נפלה באותו בוקר, בלי קשר לכלום. שהמזכירה המחליפה העבירה, ואני עניתי עליה אוטומטית, כמו שאני קם עכשיו לעשות פיפי. אבל ידעתי שכל ההסברים האלה לא יועילו, לכן שתקתי, ואת מה שהיה לי לומר כתבתי בספרי”.
ניסיתי להסביר מה מרגיש הטייס כשמשתחררת פצצה. נכון שאמרתי את זה מתוך כעס, כשהתחילו לפגוע בטייסים עצמם, שכולם, בניגוד למה שכותב גדעון לוי, אנשים עם לב רחום וחנון
והמכה הקלה בכנף?
״(מחייך) סלוגן נהדר, חבל שלא לקחתי עליו תמלוגים. תשמעי, גם כאן, צריך לראות את ההקשר, ומי ניסה לנצל את הסיטואציה. פירשו את זה כזלזול, אבל באמת, פשוט ניסיתי להסביר מה מרגיש הטייס כשמשתחררת פצצה. נכון שאמרתי את זה מתוך כעס, כשהתחילו לפגוע בטייסים עצמם, שכולם, בניגוד למה שכותב גדעון לוי, אנשים עם לב רחום וחנון.
״הרי טייס לא יודע את מי הוא תוקף. אין לו שם, אין לו כתובת, יש לו אוסף של 12 ספרות, נ.צ. וזהו. הוא לא יודע אם זה בית או מרתף, ואם יש שם אדם אחד או 30. על כל זה אחראים גורמים אחרים. אז יגידו, מה, הם מכונות? אז כן, במובנים מסוימים הם מפעילים מכונות קטלניות, והם סומכים על כך שמקבלי ההחלטות יהיו רגישים כמוהם לחיי אדם, ושכשהם נותנים פקודה הם שקלו הכל. ולפעמים גם מקבלי ההחלטות טועים. רק מי שכותב ולא עושה, לא טועה”.
במהלך השנים מאז שפרש שלח חלוץ את ידו בענייני עסקים – בין השאר היה יו”ר חברת קמור, יבואנית ב.מ.וו, והקים חברה משותפת עם אהוד אולמרט ומאיר דגן, אי.או.סי פרטנרס, שעמדה לעסוק בייעוץ וביזמות בנושאים ביטחוניים.
אני מסתכל סביב, וחרד למה שמתפתח פה
השתנית במהלך השנים שמאז פרישתך מהצבא?
״אני חושב שנעשיתי יותר מפוכח. יש לי חברים שאני מאוד חלוק איתם בראיית המציאות. הם חושבים שאנחנו חיים במציאות טובה, ואני מסתכל סביב, וחרד למה שמתפתח פה – קשישים, מוגבלים, ערבים, דתיים, חינוך, לחכות שמונה חודשים לניתוח כי אין לך כסף. אין ספק, אנחנו האויב הכי גדול של עצמנו”.
