תא”ל (מיל’) רחל דולב | 5.5.20 | מעריב
נדמה שבמהלך ימים אלא של קורונה ומו”מ קואליציוני בלתי נגמר, שאלת הסיפוח היא כספחת לישראל, ואיש אינו מתעכב לתת את דעתו לשאלה למה לי סיפוח עכשיו, ומהן סכנותיו.
חשוב לכן להאיר, רגע לפני שנכנסים למהלך הסיפוח החד צדדי, את עיני המנהיגים והציבור כי אך כפסע נמצאים בכירים ואזרחים ישראלים בפני חשש ממשי מהעמדה לדין בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג. הסיפוח, דהיינו, החלקת החוק הישראלי על שטחים או יישובים ביהודה ושומרון, יכול להוות את הקש שישבור את גב הגמל. בכך תיווצר העילה להליכים משפטיים בינלאומיים מהם נמנענו מזה למעלה מחמישים שנות שליטה בשטח.
סעיף 49(6) לאמנת ג’נבה הרביעית, בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה, קבע כי “מעצמה לא תגרש ולא תעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית לשטח הכבוש על ידה”.
סעיף זה אף אומץ על ידי חוקת רומא, שם הוגדר מהלך זה (בסעיף 8(2)(ב)(8) כפשע מלחמה. ישראל אמנם לא חתמה על האמנה (בעיקר בגלל טענתה בדבר נוסחו הרחב של סעיף זה) אך בכך לא נגזר דינו מבחינת המערכת הבינלאומית.
מאז 1967 ישראל אוחזת בשטחי יהודה ושומרון, וטוענת כי השטח אינו שטח כבוש (הטיעונים לכאן ולכאן ידועים), אך בפועל, בדיונים בעתירות שהוגשו לבית המשפט העליון, בעיקר ב-15 השנים האחרונות, ניתן לסכם ולומר כי ישראל אינה מודה בתחולת האמנה אך בהחלט פועלת על פיה.
לדוגמא, בבג”צ בית סוריכ משנת 2004, קבעו נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק והשופטים אליהו מצא יבל”א, ומישאל חשין ז”ל כי “נקודת המוצא של כל הצדדים היתה שישראל מחזיקה באזור זה בתפיסה לוחמתית”.
התובעת בביה”ד הדין בהאג פתחה בשנים האחרונות בבדיקה מקדמית בדבר סמכותה לדון בהתנהלות הישראלים והפלסטינים באיו”ש. בין יתר החשדות לביצוע עבירות של פשעי מלחמה כללה את שאלת ההתנחלויות.
נוכח החשש כי תורה לפתוח בחקירה, מיהר היועץ המשפטי לממשלה, ד”ר אביחי מנדלבליט, לפרסם חוות דעת, בדצמבר האחרון, ובין יתר הטענות המשפטיות הקובעות כי לבית הדין אין סמכות שיפוט בענין קובע היועמ”ש כך:
“לישראל טענות משפטיות תקפות ביחס לשטחים שהפלסטינים מתיימרים להקנות לבית הדין סמכות לגביהם. ישראל והפלסטינים הסכימו, בתמיכת הקהילה הבינלאומית, לפתור את המחלוקת ביניהם בדבר עתיד השטחים במסגרת משא ומתן” . “הנה כי כן הפלסטינים בפנותם אל בית הדין מבקשים לפרוץ את המסגרת המוסכמת בין הצדדים, ולדחוף את בית הדין להכריע בשאלות פוליטיות שצריכות להתברר במשא ומתן ולא בהליך משפטי פלילי…”
כך, בעוד יד אחת של הממשלה מתגוננת בפני חקירה בבית הדין הפלילי בהבטיחה כי הנושא שנוי במחלוקת ויבוא על פתרונו בהסכמת הצדדים, קמה ידה השנייה ומכריזה על סיפוח חד צדדי, ובך משמיטה את בדל טענת החוקיות שעדיין עומד לזכות מדינת ישראל. בצעדה זה מעמידה הממשלה את מדינת ישראל בפני הסיכון שהיא ואזרחים שלה יובאו בפני טריבונל פלילי בינלאומי.
רבות דובר על הסכנות הכלכליות והביטחוניות שבסיפוח החד צדדי. הוזכר החשש שמהלך כזה יסכן את הסכם השלום עם ירדן ואת שיתוף הפעולה הבטחוני עימה החיוני לנו בהתמודדות מול אירן וגורמים עוינים אחרים באזור. גם עמדנו על אפשרות התמוטטות הרשות הפלסטינית ושיתוף הפעולה עם מנגנוני הביטחון שלה, אשר יזמינו את החמאס לנצל את הריק הביטוני והמשילותי כדי להשתלט על השטח. משם קצרה הדרך לצורך שיווצר בהשתלטות מחודשת של צהל על כלל יהודה ושומרון ושליטה מחודשת על מיליוני פלסטינים, תןך הפעלת שתי מערכות משפט שונות כלפי האוכלוסיה היהודית והפלסטינית, דבר שיסכן את הזהות היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל.
כרגע ישראל והעולם עסוקים במשבר הקורונה, החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. משבר זה לא יימשך לנצח וכאשר ישקעו הדיו, ישראל עלולה למצוא עצמה בעימות בינלאומי חריף בעל השלכות נרחבות ולא רק ביטחוניות ומשפטיות.
כך לדוגמא עלולה החלת החוק לפגע אנושות בחברות ישראליות. על פי החוק הישראלי הן יהיו חייבות לפעול ביהודה ושומרון מרגע שיוכרזו כחלק ממדינת ישראל,. אך על פי חוקי מדינות היצוא או היבוא שלהן, הן ימצאו עוברות על החוק, יוטלו עליהן סנקציות, או שתאסר פעילותן שם כליל. די אם נשווה לעצמנו את המשמעויות במקרה שבנק ישראלי הפועל במרחבי יהודה ושומרון יהיה מנוע מפעילות במדינות מובילות באירופה.
ראוי שבטרם יסבכו את אזרחי ישראל בהחלטה הרת גורל של סיפוח חד צדדי, ייטיבו הממשלה והכנסת לבחון לעומק, בעבודת מטה יסודית, את מכלול השלכות המעשה הפזיז, ויציגו את שלל ממצאיהם בפני הציבור הרחב בשקיפות מלאה, בכלל זה את אסטרטגיית היציאה וההיחלצות ממגוון הנזקים הצפויים.
כל עוד ישראל אינה מיישמת בפועל את תביעת הריבונות על השטחים, וממשיכה לטעון בפני פורומים בינלאומיים כי הנושא נתון למשא ומתן בין הצדדים וייפתר בהסכמה, נותנת עמדה זו (בצד אחרות שפורטו בחוות הדעת של היועמ”ש) הגנה מסוימת. אסור שממשלת ישראל במו ידיה תחסל שכפ”צ משפטי זה ובכך תהפוך במו ידיה את הסכסוך הישראלי פלסטיני לנושא הנדון בגופים משפטיים בינלאומיים ותסכן אישים ואזרחים ישראלים בכתם האישום בפשע בינלאומי.
תא”ל במיל’ רחל דולב, הצנזורית הצבאית הראשית לשעבר וחברת תנועת ‘מפקדים למען ביטחון ישראל’.
