עם פתיחת מערכת הבחירות זאת העת לדרוש מכל מי שמעמיד/ה עצמו/ה לבחירה להציג עמדה ברורה בשאלה האחת שנעדרת מסדר היום, אבל ההכרעה בה עלולה לחרוץ גורלות: מה בכוונתך לעשות כדי למנוע התרסקות הרוב היהודי והדמוקרטיה על ידי סיפוח השטחים?
בטרם יגזור הסיפוח את גורלנו, יש לדרוש ממי שמבקש את אמוננו להבהיר איך תיראה המציאות בינינו לבין כשלושה מיליון פלסטינים ביהודה ושומרון, ושני מיליון נוספים ברצועת עזה, שכמונו – אינם הולכים לשום מקום.
מגפת הקורונה ממקדת בצדק את תשומת הלב בחרדות ההווה. אבל ביום שבו נשתחרר ממוראותיה לא נוכל להתחמק מהאתגר לקיום החזון הציוני שבשילוב מיליוני הפלסטינים בקרבנו: אם מרצון – משום שנתמיד בסיפוח; או מכורח – עת יקרסו הרשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון שלה (להם מיחסת מערכת הביטחון הן הצלת חיי ישראלים והן תרומה ליציבות), וצה”ל ייאלץ למלא את החלל הביטחוני-משילותי שייווצר בהעדרם.
הסיפוח, הנמשך דה-פקטו כבר עשרות שנים, מתקרב לנקודת אל-חזור. מה שהחל בזחילה – קיבל לאחרונה תאוצה. מה שהיה נקודתי – מתגבש עתה למהלכים גורפים. ומה שהוגדר על ידי ממשלות ישראל כבלתי חוקי – מולבן עתה בחקיקה חפוזה. מה שהתרחש לאור יום – מתבצע עתה גם מתחת לרדאר תשומת הלב.
תהליך ההיפרדות שסופו – גם אם אינו זמין כרגע – הוא שתי מדינות לשני העמים, אינו נטול סיכונים. אבל ממשלה אחראית אמורה ויכולה לנווט אותו בהתבסס על ארבעה אדנים: עוצמתה של ישראל, החזקה מכל יריביה, מאפשרת ניהול סיכונים מבוקר; ההזדמנויות האזוריות המאפשרות סיוע במשימה על ידי מדינות ערב בעלות יכולות והשפעה; ממשל אמריקני חדש, המסתמן כתומך נלהב במגמת ההיפרדות, צפוי לסייע משמעותית, בכלל זה בגיוס צדדים שלישיים נוספים ומשאביהם; ועתיד המפעל הציוני מחייב אימוץ ויישום אסטרטגיה לאומית זאת.
תנועת “מפקדים למען ביטחון ישראל” שבראשה אני עומד הציגה בפני הממשלה והציבור תוכנית מפורטת להיפרדות המבוססת על כמה עקרונות, בהם הפרדה אזרחית וצמצום חיכוך בין שני העמים; שדרוג משילות הרשות הפלסטינית והמאבק בטרור של מנגנוניה, והמשך שליטה ביטחונית במרחב עד יישום הסדרי ביטחון מוצקים במסגרת ההסדר העתידי. ראוי לדרוש מהמתמודדים בבחירות להתייחס לכך.
כדמוקרט אקבל את הדין אם רוב בציבור הישראלי יכריע בעד סיפוח. כציוני אעשה ככל שביכולתי למנוע הכרעה הרסנית זאת ואת הטרגדיה הדו-לאומית שבעקבותיה.
כמי שמאמין הן בתבונת הציבור והן ביצר ההישרדות היהודי, וגם עוקב אחר הזרמים בחברה הישראלית, אני משוכנע שהצבת שאלה קיומית זאת בלב מערכת הבחירות תניב את שני התנאים לשינוי הכיוון החיוני: תשובה חד-משמעית נגד סיפוח, וממשלה יציבה שתנווט לכיוון היפרדות מושכלת מהפלסטינים.
פריצת מגפת הקורונה לא הייתה כמובן בשליטתנו. ההחלטה לפעול לביצור ביטחון ישראל כביתו הדמוקרטי של העם היהודי באמצעות בלימת כל סיפוח – כולה שלנו.
