כן, מפחידים אותנו השכם והערב. כן, מוכרים לנו את הביטחון בתקציבי ענק כאילו בלעדיו נאבד. כן, המצב סבוך ואנחנו לא משלות את עצמנו שנקום בוקר אחד לאורה של קשת צבעונית ולקול ציוץ ציפורים – ברור לכולנו שנדרש כאן תהליך עמוק. אבל אנחנו יודעות שזה אפשרי. יודעות ברמת וודאות שאי אפשר לחלוק עליה. בעיקר משום שהמציאות הנוכחית איננה אפשרית יותר.
מורן מישל | פורסם במקור ב”סלונה” | 01.11.2014
׳אמא, עדיין יש הפסקת אש?׳ שואלת מספר 2 שלי מדי כמה ימים כשהחדשות מתחממות, ׳בוודאי׳ אני עונה בטון בטוח ובידיעה פנימית שאין שום דבר בטוח במצב הנוכחי.
במסגרת הרצון העז שלי להיות יותר בטוחה בהבטחות שאני מספקת לבנותיי אני שותפה בחודשים האחרונים לכמה ניסיונות להביא לקדמת הבמה את הקול הנשי שדורש ״שימעו אותנו״. זה התחיל ב״שעת האמהות״ לפני צוק איתן, נמשך תוך כדי המלחבצע, ונמשך עד לרגע זה מתוך ההבנה שמלחמה ורגיעה הם עניין מאוד זמני והפכפך במחוזותינו.
השבוע נכחתי בישיבת הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי שדנה בצורך לשלב נשים בשיח המדיני-בטחוני, בידיעה ברורה שיש היום מספיק נשים בעלות ידע ויכולת לשרת את התהליכים האלה באופן מקצועי, רהוט ומקדם – לא פחות מהגנרלים המנהלים אותם בכל השנים רוויות התהליכים הנפתחים, נסגרים ומתרסקים.
כולנו יודעים שאת עמדות המפתח בתחום הביטחוני והמדיני בארץ מאיישים ביטחוניסטים בדימוס. אנחנו יודעים שאת הדרך לפרוץ השלום המיוחל מנהלים כיום גנרלים שברקורד שלהם בעיקר הצלחות (מי יותר מי פחות) במלחמות, וכולנו יודעים ש׳מי שמסתובב עם פטיש ביד רואה מסמרים בכל מקום׳.
אולם במפגש אחר שבו נכחתי, של ׳נשים עושות שלום׳, הציגו בפנינו קובי הוברמן ושותפיו מעמותת ‘ישראל יוזמת‘ את עקרונות היוזמה הערבית להסדר אזורי, בגדול – היא אומרת שאפשר לעשות אחרת משנעשה עד כה, בענק היא אומרת שהעולם הערבי המתון מוכן לתת גב להסדרי בטחון שיבטיחו את השקט כאן בארץ, כלומר – ביטחון על אמת. בטח שנדרשים ויתורים, אבל יפסקו המלחמות, אפילו הפסקות האש ייפסקו.
בדיון הוועדה הוצג סקר שמציג נתון שאסור להתעלם ממנו יותר – קיימת בציבור הישראלי נטייה חוצת מגזרים ומגדרים, להעניק את הקול בבחירות (לו יתקיימו כאלה בקרוב) למי שיבטיח לשלב נשים באופן משמעותי בתהליך המדיני בטחוני.
וחשוב מכך- נפגשתי עם עוד אנשים שכמו הוברמן טוענים שהקול הבולט והמפתיע ביותר בעולם הערבי התומך בקידום הסדר אזורי הוא דווקא קולן של הנשים. הן מחפשות אותנו, הנשים הישראליות, שנעיר את הציבור שלנו ונגיד בקול ׳די! שבענו! עכשיו אנחנו דורשות לעשות אחרת.׳
׳ראיתי במבצע צוק איתן שיתוף פעולה יפה מאוד מצד מדינות ערב המתונות׳ אלוף במיל׳ אמנון רשף. מתוך הכתבה ששודרה בערוץ 2 ואנחנו דורשות. אנחנו דורשות שישמעו את קולנו כשאנחנו אומרות שאנחנו לא רוצות לשלוח יותר ילדים למלחמות שאפשר להימנע מהן. אנחנו לא רוצות יותר לחבק את הילדים בעוד בוקר של החופש הגדול ולמלמל ׳זו רק אזעקה, זה תיכף יעבור׳.
אנחנו לא רוצות לשבת למלא איתם את ההעדפות שלהם לקורסים בצה״ל ולכוון אותם לאיפה שפחות סביר שייפגעו במלחמה הבאה. אנחנו לא רוצות להסיע ארגזים וחבילות לבנינו הלוחמים ולהרגיש שעשינו כל מה שניתן כדי להקל עליהם – כי במצב אחר ניתן הרבה יותר, זה פשוט תלוי במנהיגים וביכולתם לקבל החלטות אמיצות באמת.
אנחנו מספיק טובות כדי להביא חיים ולכן אנחנו מספיק טובות כדי להלחם עליהם.
כן, מפחידים אותנו השכם והערב. כן, מוכרים לנו את הביטחון בתקציבי ענק כאילו בלעדיו נאבד. כן, המצב סבוך ואנחנו לא משלות את עצמנו שנקום בוקר אחד לאורה של קשת צבעונית ולקול ציוץ ציפורים – ברור לכולנו שנדרש כאן תהליך עמוק. אבל אנחנו יודעות שזה אפשרי. יודעות ברמת וודאות שאי אפשר לחלוק עליה. בעיקר משום שהמציאות הנוכחית איננה אפשרית יותר.
[su_heading]״אני מצר על כך שעל השולחן מונחת רק יוזמת שלום ערבית, היכן יוזמת השלום שלנו? אנחנו לא עושים שלום למענם, אנחנו עושים שלום למען עמנו. אין לישראל בטחון קבע ללא שלום״ – שמעון פרס בעצרת לציון 19 שנה לרצח רבין[/su_heading]
תקראו לזה אמוציונליות נשית, תקראו לזה נאיביות, תקראו לזה איך שתרצו, אבל כאשר יוצא מכתב לרוה״מ מאת 106 גנרלים ואנשי ביטחון ראויים, מקצועיים, הגיוניים וחדורי אהבת ישראל שקמים ואומרים את אותו הדבר בפומבי, ברור לנו שאנחנו צודקות, ושהגיע הזמן לשלב כוחות, להעביר הילוך ולהגיד בפה מלא – אנחנו גנרליות השלום, והשלום הוא בלתי נמנע! ותחת ההנחה הזו אנו דורשות שתפעל ההנהגה, וכל הנהגה שתרחיק אותנו מההסדר האפשרי אינה הנהגה ראויה. הגיעה שעתה של היוזמה הנשית!
מורן מישל, אמא לארבע בנות מופלאות, החמישית בדרך. בעלת עסק עצמאי לשיווק באינטרנט. כותבת מאז ומתמיד, וחולמת במילים על עתיד טוב יותר לכולנו.
