ירום אריאב
לשעבר מנכ”ל משרד האוצר
פורסם ב’ליברל’ | 1.1.2019
אחת הסיבות המרכזיות לשגשוג ולצמיחה של כלכלת ישראל נעוצה במדיניות התקציבית האחראית של הממשלה בצד העלאת משקל התקציבים האזרחיים על חשבון תקציבי הביטחון. פירותיה התבטאו בצמיחה תוך יציבות מחירים, הפחתה דרמטית של חוב תוצר, עלייה ברמת החיים ועמידות בפני משברים חיצוניים. כל ההישגים הללו יירדו לטמיון אם תתקבל החלטה על סיפוח מלא או חלקי של השטחים. למעשה מדובר בפניית פרסה של ממש במדיניות ותוצאות שיזכירו את “העשור האבוד” שלאחר מלחמת יום הכיפורים, בו דשדשה כלכלת ישראל כתוצאה מזינוק חד בהוצאות הביטחון.
צוות כלכלנים בכירים אשר ליווה את מחקר הסיפוח, הגיע למסקנה שלמהלך סיפוח חלקי ביו”ש אשר יתניע את ‘אפקט הדומינו’ שתואר לעיל, ויסתיים בהשתלטות ישראלית על כל השטח וניהול חיי מיליוני תושביו, יהיו משמעויות כלכליות הרסניות למשק הישראלי. הן יהוו פגיעה באיכות החיים ויחייבו הורדה משמעותית ברמת החיים של כל בית אב בישראל. כלומר, מעבר להיבטים המדיניים ולהשלכות הדמוגרפיות, סיפוח השטחים הוא גם איוולת כלכלית.
אספקת שירותים שוטפת: התוספת התקציבית השנתית אשר תידרש למימון ההיבטים הביטחוניים של השליטה בשטח ולקיום שירותים ל-2.6 מיליון תושביו הפלסטינים – בהנחה שייהנו מהזכויות המוקנות ל’תושבי קבע’ (בדומה למעמד הפלסטינים תושבי מזרח ירושלים) – תסתכם בכ-52 מיליארד ₪ (לאחר קיזוז גביית מיסים ישירים ועקיפים). מדובר בתוספת תקציבית של כ-12.8% ביחס לתקציב המדינה בשנת 2018. היקף הפגיעה השנתית הממוצעת בכל משפחה בישראל יעמוד על 26,000 ₪ בקירוב, כעין תשלום “מס סיפוח” של כ-2200 ₪ לחודש לכל בית אב!
תשתיות ביטחוניות: תידרש הקצאה חד פעמית בהיקף 32 מיליארד ₪ למהלך ההשתלטות ולמימון גדר גבול חדשה באורך 1800 ק”מ סביב 169 ‘איי’ ההתיישבות הפלסטינית הידועים כשטחי A ו-B והמוקפים בשטחי C (בהם ממוקמת ההתיישבות הישראלית).
פגיעה בצמיחה: על בסיס ההשלכות הכלכליות של האינתיפאדה השנייה ומבצע ‘צוק איתן’, בהערכה שמרנית ביותר ניתן לצפות שבתרחיש סיפוח אשר יצית גל אלימות שיתמשך לאורך שנים, המשק הישראלי ייפגע בהיקף של לא פחות מ-40 מיליארד ₪ כתוצאה מצמצום השקעות זרות, ירידה בתמ”ג, החמרת תנאי אשראי בינלאומיים לחברות ישראליות, נזקי חרם, וכד’. בתקופה זאת, ההוצאה לצריכה פרטית לנפש תצטמצם בשיעור של למעלה מ-20% ותסיג את המשק הישראלי עשרות שנים לאחור מעבר לפגיעה ברמת חייו של כל אזרח ותושב. עצמת המשק כולו תיפגע כמו גם עמידותו בפני זעזועים.
כדי לעמוד בהיקף התקציבי הנדרש, בפני הממשלה והכנסת תעמודנה שתי חלופות קשות: הטלת מלוא העול על אזרחי ישראל באמצעות העלאת מיסים וקיצוץ בשירותים החברתיים אשר יפגעו בשכבות החלשות ובמעמד הביניים, או חקיקה אשר תשלול מאותם 2.6 מיליון פלסטינים זכאויות המגיעות להם עפ”י חוק.
החלופה הראשונה עלולה לזעזע את המרקם החברתי בישראל ולהניב מחאה חברתית בעוצמה אשר טרם נראתה בארץ. החלופה השנייה תתקבל באזור, בעולם, ואף בקרב ציבורים נרחבים בארץ, כתופעת ‘אפרטהייד’ שתניב תגובה בינלאומית קשה אשר תחריף את המשמעויות הכלכליות של הסיפוח.
בין אם תיבחר חלופת הגזרות על הציבור ובין את תופעל אפליה בחקיקה: לא תהיה זאת עוד כלכלת ישראל החזקה והתוססת המוכרת לנו היום ואת מחיר ההחלטה לספח מיליוני פלסטינים ישלמו, ובגדול, אזרחי ישראל כולם.
