[נוסח מתורגם]

15 ביולי 2024

חברי קונגרס יקרים,

בשעה שאתם, ידידי ישראל הנאמנים, מתכוננים לקבל את פניו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אנו מקווים שהכבוד שתפגינו למשרת ראש ממשלת ישראל לא יתפרש כתמיכה במדיניותו בנושאים בעלי חשיבות עליונה עבור כולנו.

בשמם של 530 חברי תנועת המפקדים, בכירי עבר בצה”ל, במוסד, בשב”כ, במשטרה, במל”ל ובשירות החוץ, אנו מניחים שהנכם מודעים היטב לנזק שגרמה מדיניותו של נתניהו והקיצוניים אותם בחר לצרף לממשלתו, לביטחון הלאומי של ישראל וליחסי ישראל-ארה”ב.

בתנועת המפקדים אנחנו מאוחדים בהבנה שהקשר האסטרטגי עם ארה”ב הוא עמוד תווך מרכזי בביטחון ישראל, ושקשר זה עומד על שני יסודות – ערכים משותפים ואינטרסים משותפים. מאז כינונה, ממשלה זו מחלישה את שניהם.

ההתקפה שלה על בית המשפט העליון וניסיונותיה לחוקק חוקים שישללו ממערכת המשפט את סמכות הפיקוח החוקתית, נבלמו רק בזכות פרץ עוצמתי של אנרגיה דמוקרטית בדמות מחאה ציבורית המונית. אלא שאיום זה לא הוסר.

מדאיגה לא פחות, שחיקת האינטרסים המשותפים בשל מדיניות הביטחון והחוץ של ממשלת נתניהו. לאחרונה שחיקה זאת באה לביטוי בניהול המלחמה בעזה. המלחמה התחילה כתגובה המוצדקת ביותר לזוועות הנוראיות שביצע החמאס. באומץ ובמקצועיות צה”ל פירק את ממשל חמאס ואת מרבית יכולותיו הצבאיות. עם זאת, עד לרגע זה ממש, נתניהו מסרב להישמע לעצות של ממשיכינו בגופי הביטחון ושל ארה”ב, לגבש את יעדי ישראל ל”יום שאחרי” שהיו אמורים להכווין את המהלכים הצבאיים מלכתחילה. סיסמאות חלולות כגון “ניצחון מוחלט”  מהוות תחליף להנחיות ברורות. בהיעדר יעדים ברורים, הפך מבצע מוצדק ויעיל, למלחמה בלתי נגמרת, עם מספר הולך ועולה של נפגעים בשני הצדדים וללא כל סוף באופק.

ואם בכך לא די, סירובו של נתניהו לאמץ אסטרטגיה חלופית שגובשה על ידי ארה”ב, מונעת מישראל אפשרות לממש את היעד העליון של המלחמה – זה שכולכם חולקים איתנו – החזרת החטופים הביתה.

בהיבט רחב יותר, האסטרטגיה החלופית המוצעת טומנת בחובה הזדמנות לצאת מהטראומה של 7 באוקטובר להזדמנות אסטרטגית אזורית. אסטרטגיה זו, הידועה בשם “יוזמת ביידן”,  מבוססת על קואליציה אזורית חזקה המוכנה לשתף פעולה עם ישראל בשלוש חזיתות: אבטחת יציאתנו מעזה תוך מניעת התאוששות חמאס, הצגת אופק של תקווה מדינית  כתחליף לאידאולוגיה האלימה של חמאס, ושיתוף פעולה אזורי בבלימת איראן ושלוחותיה.

במקביל, היד החופשית ממנה נהנים שותפי הקואליציה של נתניהו, להם העניק משרות בעלות רגישות לביטחון הלאומי המאפשרות להם לקדם מדיניות חסרת אחריות, ואותם צייד במיקרופונים רבי עוצמה המהדהדים הצהרות בזויות וחסרות אחראיות, כבר גרמה לפגיעה הביטחון הלאומי. סיפוח דוהר, אלימות מתנחלים וצעדים כלכליים קיצוניים, מובילים את הגדה המערבית אל סף פיצוץ, וזאת בשעה שכוחותינו נושאים בעול ההתמודדות עם חמאס, חיזבאללה, איראן ושלוחותיה האחרות. התנהגות זו גוררת גם בידוד בינלאומי גובר והתערבות של בתי משפט בינלאומיים. אלה מהווים איום רציני על חופש התנועה של ישראלים רבים, הן במדים והן בלעדיהם, ויש בהם פוטנציאל להטלת סנקציות נוספות.

חברים יקרים,

זה יותר מעשור שמדיניות נתניהו פוגעת בתמיכה הדו-מפלגתית של ארה”ב בישראל, מחלישה מתונים פלסטיניים, מחזקת קיצונים קנאיים ופועלת להחליש את המוסדות והערכים הדמוקרטיים שלנו. ובכל זאת, ואף שממשיכינו לא הצליחו למנוע את הטרגדיה של 7 באוקטובר (עליה, שלא כמו ראש הממשלה, הם לקחו אחריות מלאה), אנו יודעים שישראל היא מדינה חזקה מבחינה צבאית, טכנולוגית ומכל בחינה אחרת ועצמת החברה הישראלית אינה ניתנת לעירעור.

כמי שהקדשנו את חיינו לביטחון ישראל ולעתידה כדמוקרטיה יהודית חזקה, כמי שלחמנו בכל מלחמות ישראל ושלחנו חיילים לקרב, אנו אופטימיים היום כתמיד לגבי עתידה של ישראל.

ואולם, כדי שעתיד זה יתממש, ישראל חייבת לשנות מסלול. בחזית הפנימית, הממשלה חייבת לכבד את המוסדות ואת הערכים הדמוקרטיים כפי שקודשו במגילת העצמאות שלנו. בחזית החיצונית, אנו זקוקים לשלושת אלה: תפנית יסודית במדיניותנו כלפי הפלסטינים, שעקרונותיה יהיו תמיכה במתונים תוך המשך המאמצים המשותפים שלהם ושלנו להחליש את כל הקיצוניים האלימים; מיצוי ההזדמנות להקמת קואליציה של מדינות המוכנות ויכולות להתמודד עם איראן; וחידוש הבסיס האיתן והדו-מפלגתי לקשרי ארה”ב וישראל.

שינוי אחרון זה חייב להתחיל בהכרה ובביטוי הערכה אמיתית לתמיכה חסרת התקדים, בדיבור ובמעשה, שהוענקה למדינתנו על ידי הנשיא ביידן וממשלו, על ידי העם האמריקני ועל ידכם, ידידינו בבית הנבחרים.

אנו מקווים מאוד שלקראת שובו הביתה, תעניקו לראש הממשלה סיבות טובות לשקול מחדש את מדיניותו.

בכבוד רב,

חברי הנהלת מפקדים למען ביטחון ישראל

 

— המכתב המקורי —

CIS to Congress July 16 2004